דום מצרי
Hyphaene thebaica
דקל זקוף, שגזעו מתפצל ל-2-5 סעיפי משנה, המתנשאים לגובה 10 מ' ויותר. הגזעים חסרי עלווה, ורק ראש העץ מסתיים ב"כתר" המורכב מעשרות עלי ענק. העלים דמויי מניפה, נישאים על פטוטרת ארוכה ששוליה עטורי קוצים. כמו בכל סוגי משפחת הדקליים עם הפירות העסיסיים, גם הדום הוא עץ דו-ביתי. על עצי הזכר מופיעות תפרחות דמויות מכבד הנושאות שפע של פרחים. לפרח הזכרי 6 עלי עטיף ו-6 אבקנים. לעצי הנקבה תפרחות עם פרחים הערוכים על שזרה מסועפת לשניים. לפרח הנקבי 6 עלי עטיף ו-3 עלי שחלה. הפרי דמוי ביצה מגושמת, אורכו 7 ס"מ ורוחבו 4 ס"מ. צבע הפירות חום עכור. כשהפירות מבשילים הם נושרים לרגלי העץ ומוטלים שם במשך שנים. הפרי הבשל עטוי ציפה מתוקה שעובייה 5-7 מ"מ, ובסוואנות של מזרח אפריקה הוא משמש מאכל לפילים וזהו אמצעי הפצתו. הפרי צף במים (ציפתו אטומה למים). הנביטה מתרחשת רק לאחר השרייה במים במשך שבועיים.
פורח במרס-אפריל
במצריים העליונה נוהגים לאכול את הציפה המתוקה של הפירות, והפרי נמכר שם בשווקים. מעלי הדום קולעים סלים ומסיבי הגזע שוזרים חבלים. הפירות משמשים ברפואה עממית, ומהקליפה מייצרים משקה קל.
העץ נדיר מאוד בישראל ונמצא רק בשני מקומות – במלֵחת עברונה וליד קיבוץ אילות. שתי האוכלוסיות גדלות בדרום הערבה בשולי מלֵחה, שמי התהום קרובים שם לפני הקרקע. עלייתם הנימית של המים מביאה לידי המלחת הקרקע וליצירת קרומי מלח על פני השטח. אתר נוסף נמצא בשולי ארמון חוסיין בגבול המערבי של העיר עקבה בירדן. אתר זה נמצא למעשה בשטח מלֵחת אילת, אשר הופרעה ובותרה על ידי קו הגבול ישראל–ירדן. בגן העירוני של העיר אילת, מול שדה-התעופה, גדל עץ דום שנשתל בשנות החמישים על-ידי הגנן העירוני.
גדל בנאות מדבר מלוחות באזורים חמים ובמְלֵחוֹת שמי התהום קרובים בהן לפני הקרקע; לחופי ימים באקלים חם סוב-טרופי.
בסוג 32 מינים, הנפוצים באזורים הטרופיים היובשניים של אפריקה, מדגסקר וחצי האי ערב. תכונת התפצלות הגזע נדירה מאוד במשפחת הדקליים (המונה 200 מינים); יש הרואים בסוג זה סוג קדום ושרידי, ובתכונת ההתפצלות של הגזע את אחד הסימנים לכך.
אוכלוסיות הערבה וסיני תוארו בעבר בתור מין נפרד Hyphaene sinaica אך הפרדה זו לא התקבלה על ידי רוב החוקרים.
* ירידת מפלס מי התהום בדרום הערבה עקב שאיבת המים מסכנת את הפרטים במלחת עברונה.
* קיימים רק שני אתרים, ובהם מספר עצים זעום. הצמחים דו-ביתיים ומייצרים פירות חיוניים שנובטים, אך אין בשטח כל התחדשות מזריעים. קיום האוכלוסיות מתמיד רק הודות לריבוי וגטטיבי. במצב הדמוגרפי הקיים ייתכן שתוך עשרות שנים ייכחדו שתי האוכלוסיות.
* בישראל מונחים הפירות על הקרקע ולא נאכלים. יש לעזור להם להתפרק ולנבוט.
* אתר אחד נמצא בשמורת עין עברונה ומפוקח כיאות. תוכניות להקמת נמל תעופה באזור עלולות לגרום להכחדת האוכלוסייה. האתר השני נמצא בשולי מעבר הגבול לעקבה ונמצא בסכנת הכחדה מיידית.
מומלץ להרבות את הדום מזרעים ולהגדיל את מספר העצים בשתי האוכלוסיות. יש לפעול בדחיפות לתיחומה ושימורה של אוכלוסיית מעבר עקבה. מומלץ לעקוב אחר יבול הפירות השנתי של העצים ולספור במדויק את מספר הזכרים והנקבות.
תפוצתו בצפון-מזרח אפריקה: מצריים העליונה, אתיופיה, ג'יבוטי, קרן אפריקה, וסודן (Boulos, 2005). האוכלוסיות הגדלות במזרח אפריקה, דרום אפריקה, סנגל אנגולה וצ'אד הופרדו למין אחר. במזרח התיכון הוא גדל רק בישראל, דרום ירדן (עקבה) וחצי האי ערב, בתימן ובגלילת עסיר לחופי הים האדום דרומית למכה. אינו ממשיך בתפוצתו מזרחה למפרץ הפרסי ולרג'סטן כמו צמחים סודנו-דקניים רבים אחרים. בסיני הוא גדל רק בחופי מפרץ אילת במוצא ואדי טאבה, בביר סוויר ובמוצא ואדי וותיר.
דקל מסתעף שעליו דמויי כף יד, יחיד במינו בין הדקלים בעולם בגזעו המתפצל. מין סודני פריפריאלי צפוני, נדיר ביותר בישראל, גדל רק בדרום הערבה ליד אילת ורק בשתי אוכלוסיות, ומספר הפרטים (גושים) אינו עולה על 4. אחד הצמחים הנדירים ביותר בישראל.
כהן, ע. ושמידע, א. צמחים נדירים בישראל – דום מצרי. טבע וארץ לא/1: 40-41.
Purtado,A.1970. Asian Species of Hyphaene. Gardens' Bull. Singapore,25: 299-309.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | African Doum Palm, Gingerbread Tree |
| שם ערבי | דום |
| משפחה | דקליים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | סודנו-דקני |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת עברונה |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
